בעולם העסקים של היום, נפוץ מאוד המנהג שכל צד יישם את הטפסים שלו/ה. לדוגמה, המוכר מוציא הזמנה ללקוח, לאחר שקיבל הזמנה מהלקוח. בכל אחד מהטפסים האלה: הזמנת מכירה, והזמנת רכש, מצוינים מונחים משפטים בגב הטופס. למונחים אלה משמעות משפטית מחייבת אשר קובעים את מסגרת העסקה. למשל, אחריות על המוצר או כיצד יש להודיע לצד השני במקרה של סכסוך עסקי.
קיימים מקרים בהם יש ניגודים בין תנאי הטפסים. טופס המוכר מוציא מכלל אפשרות האחריות מכל סוג בזמן שטופס הרכישה מציין כי יש אחריות על המוצר. מה קורה באותם מקרים בהם יש סתירה בין שני הטפסים?
לפני כניסתו לתוקף של חוק המסחר האחיד (UCC), במקרה של סכסוך, החוק קבע שהצדדים לא הגיעו להסכמה, במיוחד אם טרם שולמה תמורה, וסחורה/שירותים לא סופקו. על פי המשפט המקובל ההצעה (הזמנת סחורה) וקיבול (הזמנת רכש) היו אמורים להיות זהים. חוק המסחר האחיד מתייחס לסוגיה זו בסעיף 2-207. אולם, קיימים בכל מקרה הרבה מקרים בהם "לקרב הטפסים" השפעה על עסקיכם בדרך שיכולים להיווצר סכסוכים הנגררים לליטיגציה לא הכרחית.
אנחנו כאן כדי לסייע בהכנת טפסים עסקיים תיקנים, ובמקרה הצורך, להעריך את טפסי שותפתכם העסקית. אנא מלאו ושלחו את הטופס עם פרטיכם.